תקציר: בשונה מפרסי נובל במדעים המדויקים, המוענקים על הישגים אמפיריים מוכחים, פרס נובל לשלום מתפקד לא פעם ככלי נורמטיבי־פוליטי. הוא אינו רק פרס על פעולות עבר, אלא מנגנון של “ריסון מונע”: הענקת לגיטימציה מוסרית, שמצמצמת מראש את מרחב הפעולה של מקבליה.

ניצב משנה בגמלאות, ד"ר פנחס יחזקאלי הוא שותף בחברת 'ייצור ידע' ואיש אקדמיה. שימש בעבר כראש המרכז למחקר אסטרטגי ולמדיניות של המכללה לביטחון לאומי, צה"ל. הוא העורך הראשי של אתר זה.

זהו מאמר המבטא את דעתו של הכותב ואת הערכותיו המקצועיות בלבד.

זהו מאמר שלישי מתוך שלושה על פרס נובל לשלום. למאמרים האחרים:

• פנחס יחזקאלי: קללת פרס נובל לשלום.
• פנחס יחזקאלי: הפוליטיזציה של פרס נובל לשלום.

*  *  *

מכתבו של הנשיא טראמפ לראש ממשלת נורווגיה - לפיו אי־קבלת פרס נובל לשלום משחררת אותו מהמחויבות “לחשוב אך ורק על שלום” - עשויה להישמע כהתבטאות אימפולסיבית. אך למעשה, כדרכו של טראמפ, היא חושפת אמת עמוקה על טבעו של הפרס היוקרתי בעולם.

כלי נורמטיבי־פוליטי

בשונה מפרסי נובל במדעים המדויקים, המוענקים על הישגים אמפיריים מוכחים, פרס נובל לשלום מתפקד לא פעם ככלי נורמטיבי־פוליטי. הוא אינו רק פרס על פעולות עבר, אלא מנגנון של “ריסון מונע”: הענקת לגיטימציה מוסרית, שמצמצמת מראש את מרחב הפעולה של מקבליה.

המקרה הבולט הוא זכייתו של ברק אובמה בתחילת כהונתו (ראו תמונה למטה). הפרס לא ניתן על הישג ממשי, אלא כמעין תמרור אזהרה, ציפייה מוקדמת להימנעות משימוש בכוח. באופן דומה, הענקת הפרס ליצחק רבין וליאסר ערפאת יצרה מסגרת תודעתית מצמצמת. לא שרבין נמנע לחלוטין מהפעלת כוח, אלא שהלגיטימציה לכך נשחקה: כל תגובה נחרצת לטרור הוצגה כהפרת “רוח הנובל”.

'משמעת בינלאומית רכה'

תומכי הפרס יטענו כי הוא יוצר תמריץ חיובי לשלום. בפועל, הוא פועל לעיתים ככלי של 'משמעת בינלאומית רכה', המטיל על מנהיגים עלות תדמיתית כבדה על פעולה כוחנית.

במובן זה, דבריו של טראמפ אינם תלונה, אלא דברי תודה למארגנים על שמנעו ממנו את הצורך להשתחרר מהמלכודת, שהרי אמרנו: פרס נובל לשלום הוא בעצם  פוליטיקה, במסווה של פילנתרופיה.

[לאוסף המאמרים על הצרה ששמה כוחות בינלאומיים, לחצו כאן]

מצאת טעות בכתבה? הבחנת בהפרה של זכויות יוצרים? נתקלת בדבר מה שאיננו ראוי? אנא, דווח לנו!

נושאים להעמקה

• הרחבת המושג: 'אסטרטגיה'.
• לאוסף המאמרים על הצרה ששמה כוחות בינלאומיים.

מקורות והעשרה

• פנחס יחזקאלי (2014), אסטרטגיה, ייצור ידע, 2/5/14.
• פנחס יחזקאלי (2024), אוסף המאמרים על הצרה ששמה כוחות בינלאומיים, ייצור ידע, 22/10/24.